ביום שני, 31 ביולי, רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) הגישה סדרה של אישומים אזרחיים נגד ריצ'רד הארט, שנולד בשם ריצ'רד שילר, המייסד והמקדם הבלתי נלאה של הפרויקטים הקשורים Hex, PulseChain ו-PulseX. האסימונים המשויכים, שכבר פורקו מהמזבלה המתמשכת לאחר ההשקה המאכזבת של Pulsechain, צנחו בעוד 50% או יותר בחדשות.
למה אני לא מרגיש רע בשביל הקורבנות של מייסד HEX ריצ'רד הארט
ההאשמות מגיעות לאחר כמעט חמש שנים של אזהרות מצד צופי קריפטו כי מדובר בהונאות – וה-SEC מסכימה, כולל הונאה בין ההאשמות נגד שילר. יש לציין שזה הופך את המצב הזה לשונה באופן דרמטי מהמאבק המשפטי של Ripple Labs עם ה-SEC. המקרה הזה מוגבל לשאלת הפרות ניירות ערך, ולכן הוא נתפס כגורם חשוב לתעשיית הקריפטו הרחבה.
שווה בדיקה: קידום ופרסום אתרים בגוגל פייסבוק
אבל ה-SEC טוענת שריצ'רד הארט והפרויקטים שלו הם פשוט הונאה. אמנם עדיין לא ראינו אישומים פליליים ממשרד המשפטים האמריקאי, אך אלה עשויים להגיע מאוחר יותר, כפי שקרה במקרה של מייסד טרה דו קוון. כי ברור שריצ'רד הארט לא הועיל.הטענה השערורייתית החדשה ביותר של ה-SEC היא שהארט ובעלי בריתו "מיחזרו" כספי משקיעים במהלך המכירה המוקדמת הראשונית של HEX, המוקדם מבין שלושת הפרויקטים, בין 2019 ל-2020.
מיחזור זה נעשה באמצעות מה שמכונה "Hex Flush Address", אשר מקבל עמלות שונות ממשתמשי Hex, וכן שימש ככתובת החזקה לכספי משקיעים במהלך המכירה הראשונית של HEX.ה-SEC טוענת כי הארט ושותפיו העבירו כספים מכתובת Flush לבורסה מרכזית באמצעות סדרה של עסקאות מטשטשות.
הארט שלח לכאורה את הכסף בחזרה ל"כתובת החוזה" של הקס, במסווה של כסף ממשקיעים חדשים.המשמעות היא, ראשית, שההשקעה בפועל בפרויקט Hex הייתה נמוכה בהרבה מכפי שנדמה. ה-SEC טוענת כי המיחזור היווה 94%-97% מההשקעות לכאורה שנשלחו לכתובת החוזה.
כך שבמקום שווי של 678 מיליון דולר של ETH, המכירה המוקדמת של HEX משכה למעשה קרנות משקיעים אמיתיות בשווי של כ-34 מיליון דולר.כפי שה-SEC מציינת, מיחזור הקרן הזה עזר להארט לשקר לגבי הצלחת המכירה, ומשך קורבנות נוספים. זה גם השאיר אותו בשליטה על רוב מכריע של אסימוני HEX.
(יש שיציינו שאני מדבר על הצעת HEX כ"מכירה מוקדמת". טקטיקה רטורית מניפולטיבית נוספת של הארט הייתה לתאר זאת במקום זאת כ"הקרבה" הקשורה איכשהו לפרטיות. הוא הציג באופן ספציפי את ההבחנה הזו לקורבנות כדרך להימנע מבדיקה של ה-SEC. אבל כפי שה-SEC אומרת בכתב האישום, זה היה פשוט הטעיה מהעובדה שהמכירה ככל הנראה הפרה את חוק ניירות ערך).
טענת המיחזור נחשפת מסיבה שנייה. השאלה מי שלט בנאום הסומק זכתה לוויכוח סוער בין מבקריו של ריצ'רד הארט, כאשר הארט הכחיש ללא הרף שהוא היה מחזיק המפתחות. אבל ה-SEC טוענת שזה אכן היה המצב, וזה מה שאפשר לו לבצע מניפולציה במרמה בהנפקה הראשונית.
מובן שה-SEC משכה את זעמם של תומכי הקריפטו השנה, אבל עדיין שווה לחגוג כשמישהו שם מראה הבנה אמיתית של איך קריפטו עובד. ההאשמות של ריצ'רד הארט מראות את ההבנה הזו כאשר ה-SEC קוראת ל-Hex על מה שהסתכם בתוכנית "סטייקינג" מזויפת לחלוטין של HEX.
זוהי דרך נוספת שבה הארט לכאורה כיוון לתמימות. בבלוקצ'יין אמיתי של הוכחת הימור, נדרשת החזקת כמות אסימונים כדי להפוך למאמת בלוקים, או להאציל סמכויות למאמת. למאמת יש אחריות שיכולה לכלול בנייה ואישור בלוקים. במקרים רבים, מדובר במיומנות טכנית אמיתית ובעבודה משמעותית.
אבל תוכנית ה"סטייקינג" של הקס, מבהירה ה-SEC, לא הייתה כזו.במקום זאת, סטייקינג הציע תשואות גבוהות (ששולמו גם ב-HEX) פשוט עבור נעילת ה-HEX של המחזיקים לתקופה ארוכה של זמן. אחרי הכל, בשנים הראשונות לקיומו, ל-HEX לא הייתה אפילו שרשרת משלו לאבטח, כך ש"סטייקינג" היה נון-סקיטור.
במקום זאת, כפי שמפרטת ה-SEC, תמריצים "סטייקינג" נועדו בעיקר להרחיק אסימוני HEX מהשוק. כלומר, כמו רוב ה"תכונות" לכאורה של HEX, הוא נועד לתמרן את מחיר האסימון גבוה יותר – משהו שהארט דיבר עליו בפומבי – ולא להשיג שום דבר שימושי או הכרחי מבחינה טכנית.
בקיצור, הסטייקרים של הקס נקרעו פעמיים. ריצ'רד הארט מכר להם אסימונים חסרי ערך תמורת כסף אמיתי – ואז שכנע אותם להחזיר את האסימונים חסרי הערך בתמורה לכמות קטנה יותר של אסימונים חסרי ערך, שפוזרו לאורך זמן.חלק מהסטייקרים אפילו הזדעזעו מבחירה עיצובית נצלנית שלישית.
למעשה, ניתן היה להעניש את הסטייקרים של הקס על כך שלא משכו את אחזקותיהם בזמן, ודמי הקנס האלה היו בין אלה שהלכו לכתובת ההדחה – כלומר, בסתר, חזרה לכיסו של ריצ'רד הארט.עוד מציינים ב-SEC כי התשואות המפורסמות של תוכנית הסטייקינג פוטיומקין לא נבעו מהכנסות מעמלות שנוצרו ברשת.
יש לציין שזו הייתה גם הבעיה הבסיסית ברשת טרה של דו קוון, שנשענה בסופו של דבר על החזרים מסובסדים ומנופחים באמצעות פרוטוקול העוגן.הנטייה המשותפת הזו לסובסידיות ולהדפסת כסף מצביעה על הקבלה רחבה יותר בין הקס לטרה. לשניהם היו מודלים פיננסיים פגומים להפליא שהסתמכו על מינוף, כלואים ופולחני אישיות – ושניהם הואשמו מאוחר יותר באופן אמין בהונאות מפורשות.
זו הייתה אחת הנקודות שהעלו מנחי הפודקאסט "פינת מבקרי הקריפטו" במהלך הראיון שלנו בקונצנזוס: כשמשהו נראה דגי על פני השטח, כנראה שקורים דברים גרועים עוד יותר מתחת למכסה המנוע.ריצ'רד הארט גם אמר שוב ושוב כי המטרה העיקרית של הפרויקט היא לעצב נכס שרק עלה במחיר.
כמובן, מה שלא נאמר כאן הוא שזה לא מתוכנן לשום דבר אחר. משקיע לשעבר ב-Hex, שפרסם פוסט @scottcbusiness בפלטפורמת Read."HEX משתמשת בתעודת פיקדון בצורה של סיכון כדי להשיג תשואת ריבית גבוהה. זה נחשב מקרה השימוש ואת השירות של HEX. בהתחשב בכך שסטייקינג הוא באמת מודל קונצנזוס, לא הייתי מחשיב אותו ככלי עזר או מקרה שימוש.
.. אני לא מחשיב את ההימור עצמו כמוצר. לדוגמה, אני יכול לתקוע יתד בכוורת, אבל זה לא מקרה שימוש לכוורת, מקרה השימוש הוא מדיה חברתית משולבת בלוקצ'יין".במילים אחרות, לא משנה כמה הנדסה פיננסית תעשה, לאסימון ללא תועלת לא יהיה ביקוש אורגני בפועל ובסופו של דבר יגיע לאפס.
לסיכום למה אני לא מרגיש רע בשביל הקורבנות של מייסד HEX ריצ'רד הארט
זו אחת הסיבות לכך שקשה במיוחד להרגיש רע עבור קורבנותיו של ריצ'רד הארט. בעוד שכל ההונאות ממנפות את תאוות הבצע של הקורבנות, הארט כיוון אליו כמו צלף. תדמיתו עטופה בגוצ'י והתמקדותו חסרת הבושה במחיר גרמו לו לאסוף אנשים שחזו להתעשר, ולא אנשים שחשבו באופן ביקורתי על הטכנולוגיה או המודלים הפיננסיים שהם קונים בהם.
הם מקבלים את התשואות שהלך הרוח ראוי להן: משקיעים שקנו לאחר המכירה המוקדמת הראשונית של HEX הפסידו כיום עד 99% מכספם.
